קווים אדומים קואליציוניים
ממשלה צריכה רוב בכנסת כדי להחזיק מעמד - בפועל 61 חברי כנסת, שבלעדיהם אפשר להפילה בהצבעת אי-אמון או להכשיל לה את התקציב. לכן ההצהרות של רשימות על מי שהן מוכנות או מסרבות לשבת איתו קובעות, הלכה למעשה, אילו ממשלות אפשריות אחרי הבחירות. הצהרות כאלה אינן מחייבות בחוק, וחלקן הופרו בעבר. לכן מוצג כאן מה נאמר, ולצידו מה נעשה בפועל.
מה נכלל בנושא: עם מי יישבו ואת מי פוסלים, בשמות.
מה אומרות הרשימות הגדולות
בלשונן של הרשימות עצמן, לפי גודלן בסקרים. כל השאר נמצאות על הציר למעלה, והמקור לכל עמדה נמצא בדף הרשימה.
ישר!22 מנדטים · נוטה לפוסלים את הגוש הנגדי
פוסל את נתניהו אישית; מונה בשמות את בנט, ליברמן, לפיד, גולן, טרופר והנדל כשותפים; לחרדים ולמפלגות הערביות – שלושה תנאים (מדינה יהודית-דמוקרטית-ליברלית, מגילת העצמאות, חובת שירות) ולא פסילה בשם; מוכן לממשלת מיעוט ומעדיף בחירות נוספות על "חוק השתמטות".
הליכוד20 מנדטים · נוטה לפוסלים את הגוש הנגדי
נתניהו הבטיח לבן גביר (7.2026) שלא תוכנס מפלגה אחרת במקומו ושהממשלה הבאה תוקם "על בסיס הממשלה הקיימת ועל קווי היסוד שלה", וקרא לאיחוד מפלגות הימין; לפי מקור נגזר אמר שאיזנקוט "לא יכול להקים ממשלה בלי המפלגות הערביות".
ביחד13 מנדטים · פוסלים את הגוש הנגדי
בנט: "לא אשב עם נתניהו", "אני עם לפיד עד הסוף", "הדלת נעולה" למפלגות החרדיות כל עוד הן תומכות בפטור מגיוס, ותמיכה ב"חוק המשרתים" היא תנאי כניסה לממשלתו; פתוח לשבת תחת איזנקוט.
הדמוקרטים9 מנדטים · פוסלים את הגוש הנגדי
גולן הצהיר שהדמוקרטים לא ישבו עם שותפי הממשלה הנוכחית, עם מקדמי "ההפיכה המשטרית" ועם "מי שהובילו השתמטות", ולא ימליצו אוטומטית על ראש המפלגה הגדולה במחנה.
ישראל ביתנו8 מנדטים · פוסלים את הגוש הנגדי
ההודעה הרשמית מ-17.9.2026 מתחייבת לממשלה ציונית "ללא נתניהו, המפלגות הערביות והחרדיות", המצע קובע שהממשלה הבאה תורכב "אך ורק ממפלגות ציוניות", וליברמן אמר בריאיון שקריטי להוציא את ש"ס ואת יהדות התורה "לפחות לשתי קדנציות" ושאסור שנתניהו יהיה בקואליציה הבאה.
כל הרשימות על ציר אחד
כל חמש-עשרה הרשימות, לא רק הגדולות, מסודרות לפי העמדה בפועל וכשאין כזו לפי המוצהרת. עיגול ריק = מה שהוצהר, מלא = מה שנעשה.
מימין: פסילה מוחלטת של ישיבה עם הגוש הנגדימשמאל: פתיחות מוצהרת לכל שותף
- ביחדב-2021 הקימו בנט ולפיד קואליציה רחבה מימין, מרכז, שמאל ורע"ם ברוטציה ביניהם; בכנסת ה-25 ישבה יש עתיד באופוזיציה. אין ערך מספרי כי ההתנהלות אינה ממופה לסולם של פסילה/פתיחות.
- הדמוקרטיםלאורך כל ההצבעות השמיות המרכזיות בנושא בכנסת ה-25 (2023-2026) הצביעה סיעת העבודה באופן עקבי נגד הצעות חוק ותקציב מטעם הקואליציה או החרימה אותן, ובעד יוזמות אופוזיציוניות (ועדת חקירה ממלכתית); לא אותר תיעוד ראשוני להיות הסיעה חלק מהקואליציה או להסכם קואליציוני עמה בתקופה זו.
- ישראל ביתנוהתחייבות דומה הוצגה כבר ב-2.2.2021 (לא לשבת עם ש"ס ויהדות התורה, בלי לפסול מפלגות אחרות), ובפועל הצטרפה המפלגה לקואליציה של הכנסת ה-24 שבה לא ישבו המפלגות החרדיות וליברמן כיהן בה כשר האוצר (6.2021–11.2022).
- המשותפתבכל שמונה ההצבעות השמיות המרכזיות בנושא (2023-2026) הסיעה לא הצביעה עם הקואליציה על אף הצעה: או שהצביעה נגד הצעות קואליציוניות, או שהחרימה אותן, או שתמכה ביוזמה אופוזיציונית. לא אותר תיעוד לחברות בקואליציה או להסכם קואליציוני בתקופה זו.
- ש"סש"ס נותרה רשמית בקואליציה גם לאחר שפרשה מהממשלה (7.2025) ומתפקידיה הקואליציוניים (10.2025), והצהירה "לא נשתף פעולה עם השמאל"; בהתאם, הצביעה נגד הצעת חוק ועדת החקירה הממלכתית שקודמה בתמיכת האופוזיציה (1.7.2026: 0 בעד, 8 נגד בסיעה), ותמכה פה אחד עם הקואליציה בהצבעות המפתח האחרות שנבדקו (רפורמה משפטית, חוק הגיוס, ריבונות). בפועל, לא נמצא מקרה שבו שיתפה פעולה עם גוש האופוזיציה.
- הציונות הדתיתממשלת ישראל ה-37, שבה ישבה הציונות הדתית לכל אורך הכנסת ה-25, הושבעה ב-29.12.2022 על בסיס קואליציה של שש סיעות בלבד - הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם - כולן מהגוש הימני-דתי-חרדי, ללא כל שותפה ממרכז-שמאל או מרשימה ערבית. בקמפיין 2026 (21.7.2026) הזהיר ראש הרשימה סמוטריץ' את מחנה הימין מפני חזרה על "ערב 92", שבו לדבריו "התעוררנו עם רבין, מרץ, ערבים ואוסלו" - תוך שימוש מפורש בתרחיש כזה כדוגמה לתוצאה שיש למנוע.
- עמך ישראלטרם נמצא – המפלגה טרם השתתפה במשא ומתן קואליציוני; ההתנהלות המתועדת היחידה היא סירוב לאיחוד טכני עם הציונות הדתית והצעה שנדחתה למפלגת הציבור החרדי.
- המילואימניקים והכלכליתרשימה חדשה שטרם כיהנה בכנסת; אין רקורד קואליציוני להערכה.
- ישר!עדיין ריק: ישר! היא מפלגה חדשה ללא רקורד סיעתי משלה בכנסת ה-25, כך שאין לה עמדה קואליציונית "בפועל" עצמאית – בשונה משאר חמשת הנושאים, כאן גם קשה להסיק ערך מרוכב מהצבעות אישיות, כי "קווים אדומים" הם החלטה על הצטרפות לממשלה, לא הצבעה בודדת. מה שכן ידוע ברמת הגוף: הסכם ריצה משותפת עם "בית ציוני" של טרופר (6.9.2026) ומגעי איחוד עם "ביחד" של בנט ולפיד שלא הבשילו; שני חברי הכנסת מהעשירייה שעדיין מכהנים (טרופר, פרקש-הכהן) יושבים באופוזיציה בסיעת "כחול לבן – המחנה הממלכתי" עד היום (לפי מיפוי הסיעה בהצבעות 7.2025–7.2026). זה נתון על מיקומם הפרלמנטרי הנוכחי, לא עדות להתנהלות קואליציונית עתידית של ישר! עצמה. ראש הרשימה ישב בממשלת החירום של נתניהו (10.2023–6.2024) והתפטר ממנה – זה רקורד אישי שלו
- הליכודבכנסת ה-25 ישב הליכוד עם ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם, החזיר את עוצמה יהודית לממשלה (3.2025) לאחר פרישתה, וספג את פרישת המפלגות החרדיות מהממשלה (7.2025); מהגוש הנגדי צורפו רק המחנה הממלכתי בממשלת חירום (10.2023–3.2024) וגדעון סער (9.2024).
- יהדות התורההרקורד בכנסת ה-25: חברות בקואליציית נתניהו מדצמבר 2022 בלבד (לא הייתה חלק מממשלת בנט-לפיד 2021–2022); פרישה פורמלית מהממשלה ומהקואליציה ביולי 2025 כשהדרישה המרכזית (חוק פטור) לא קודמה, אך המשך שיתוף פעולה נקודתי עם הקואליציה בהצבעות מרכזיות (למשל תיקון 28 לחוק הגיוס, 14.7.2026) ו"דיל" חקיקתי עמה ביולי 2026 גם לאחר הפרישה הפורמלית - דפוס של שיתוף פעולה מותנה בתוך המחנה הפוליטי שלהם, ולא פתיחות מוצהרת לגוש היריב.
- כחול לבןבפועל ההתנהלות מעורבת: כחול לבן הייתה חלק מממשלת המלחמה של נתניהו מ-12.10.2023 עד 13.6.2024 (גנץ כשר בלי תיק), אך מחוץ לתקופה זו הצביעה הסיעה באופן עקבי נגד הצעות חוק ותקציב מטעם הקואליציה (הפיכה משטרית, מתווה הגיוס, ועדת החקירה הקואליציונית) ובעד יוזמות אופוזיציוניות (תחבורה בשבת, נישואין אזרחיים, ועדת חקירה ממלכתית); לא אותר הסכם קואליציוני פורמלי איתה בתקופה זו.
- עוצמה יהודיתרקורד מתועד ומאומת: הסכם קואליציוני עם הליכוד (25.11.2022), פרישה מהממשלה עם עסקת החטופים (הודעה 16.1.2025, סיום כהונת השרים 21.1.2025 לפי רישומי הכנסת) ושיבה עם חידוש הלחימה (הודעה 18.3.2025, תחילת כהונה מחודשת 19.3.2025), וכן דחיית האיחוד עם הציונות הדתית (28.8.2026). יש לציין שבזמן הפרישה נותרו נושאי משרות האמון של בן גביר בתפקידם במשרד לביטחון לאומי, וראש המטה שלו מונה מחדש לראש המטה של השר שמילא את מקומו (26.1.2025). הסולם לנושא זה טרם הוכרע, ולכן במכוון אין ערך מספרי - זהו מצב מתועד ולא פער מחקר.
- רע"םב-2.6.2021 חתמה רע"ם על הסכמים במסגרת הקמת ממשלת השינוי, שכללה מפלגות ימין, מרכז ושמאל, ולפי המכון הישראלי לדמוקרטיה הייתה המפלגה הערבית העצמאית הראשונה שהייתה חברה פורמלית בקואליציה; בספטמבר 2026 חתמה על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת.
- נעם לישראלאבי מעוז היה חלק מהממשלה כסגן שר לאורך רוב הכנסת ה-25 (3.1.2023-1.3.2023 ו-5.6.2023-26.3.2025), הצביע נגד חוק התקציב ב-25.3.2025 (יום לפני שהתפטר מהתפקיד), ולפי דיווח הארץ נותר חבר קואליציה גם לאחר ההתפטרות. עובדות אלה מתעדות מתח וחיכוך עם הקואליציה, אך אינן מתורגמות ישירות לערך על סולם "קווים אדומים קואליציוניים" (שעוסק בנכונות לשבת עם גושים מתחרים ולא במידת המשמעת הקואליציונית), ולכן לא הוצב ערך.לא ידוע
מה בדיוק אומר כל מקום על הציר?
- -2 פסילה מוחלטת של ישיבה עם הגוש הנגדי
- 0 לא נמסרה התחייבות
- +2 פתיחות מוצהרת לכל שותף
בשאלון
3 שאלות בשאלון נוגעות לנושא הזה.
- המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.
- אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות.
- ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.
הרקורד המתועד
133 טענות במאגר קשורות לנושא הזה, כל אחת עם מקור. הן מופיעות בדפי הרשימות והאנשים שאליהם הן נוגעות.